לזכרה של
דורית "ריקי" וולך
דורית "ריקי" וולך - 1952-2014
דורית (ריקי) נולדה בפתח תקווה, בשנת 1952, בת בכורה להוריה מתתיהו ואל-תוגה בר-סבר ואחות קטנה לשלומיק, את השם ריקי קיבלה מאחיה שלומיק שבגיל צעיר לא הצליח לקרוא לה בכינוי החיבה דוריתי, שהפך בפיו לדוריקי, ובמהרה הפך פשוט לריקי.
בתחילת הדרך חיה דורית בבית בשכונת פג'ה בפתח תקווה (לימים קרית אלון), בבית בו הייתה גינת ירק וגם ארנבים, בגיל שנתיים-שלוש פגשה דורית בגינה דבר מוזר אשר נראה לה כמו חבל, היא קראה מיד לאחיה שלומי (שלומיק) שיראה מה מצאה וזה נבהל ואמר לה להיכנס הביתה ומיד קרא לאביהם, מתי, דורית הקטנה כמעט ודרכה על נחש שחור, לדבריה של דורית, לא שכחה את המפגש הזה שנים רבות.
דודתה של דורית, כרמלה אבנרי מספרת: "אני זוכרת את הפעם הראשונה בה אל-תוגה איפשרה לדורית לישון מחוץ לבית, היא הגיעה אלינו לבסיס ברמת דויד עם תיק ובו "החמודה" שלה, שמיכה מבד חיתול שאיתה נהגה לישון וכבר מזמן איבדה את הצבע הלבן. אני, שעדיין לא היו לי ילדים, מיד הכנסתי את "החמודה" למכונת הכביסה, אינני זוכרת את ריקי בוכה או כועסת אך אני זוכרת שאל-תוגה הייתה מבסוטה מכיוון שריקי לא הרשתה לה לכבס את "החמודה". נסענו אחר כך לעפולה וקניתי לי בגדים יפים. ריקי גם דקלמה לנו את "הילדה איילת", ממש עמדה ודקלמה, כמו בהצגה."
דורית למדה בגן ילדים מקומי בשכונת פג'ה ולאחר מכן כאשר עברה עם משפחתה משכונת פג'ה לבית המשפחה ברחוב אברבנאל, בבית הספר היסודי עין גנים, שם פגשה לראשונה את מי שתהיה לימים החברה הטובה ביותר שלה, אורית, לאורך השנים היו דורית ואורית צמודות ובילו הרבה ביחד, בעיקר בבית הוריה של דורית. בבית הספר היסודי הייתה פעילה דורית בועדות כיתה שונות ובעיקר ועדת קישוט ואירגנה מסיבות כיתתיות. בכיתה ו' הצטרפה ביחד עם חברתה אורית לתנועת הנוער העובד.
אורית מספרת: " זכור לי במיוחד טיול לירושלים . הלכנו את דרך בורמה ברגל כשלושה ימי טיול אני התקשיתי בהליכה והיא עזרה לי המון ועודדה אותי לעשות את המסלול כמו כולם."
בכיתות ז' וח' נהגו דורית ואורית לערוך מסיבות בביתם של מתי ואל-תוגה בימי שישי בהם ביקרו הוריה של דורית את חבריהם. בבית היה פטיפון ומגוון רחב של תקליטים, דורית וחבריה פיזזו ורקדו, לפי חברתה אורית, זה גם היה המקום בו התאמנו על ריקוד הסלואו הראשון שלהן.
את תקופת התיכון העבירה דורית בסמינר שיין בפתח תקווה, לצבא התגייסה לקראת סוף שנת 1970 ושירתה בחיל האוויר, דורית שירתה בתפקידי מטאורולוגיה בסיני וכן בבסיס בתל נוף, דורית השתחררה מהצבא ביולי 1972 ובמהרה החלה לעבוד בחברת סולל בונה.
בשנת 1973 עזבה דורית את סולל בונה ובשנת 1974 החלה לעבוד בחברת מלונות דן, שם עבדה במשך 4 שנים עד 1978 כאשר עברה לעבוד בחברת הקופות הרושמות י.א. מיטווך ובניו.
בינואר 1980 פגשה את מי שיהיה לבעלה, ישעיהו (שייקה) וולך, כעבור כחצי שנה, נישאו דורית וישעיהו באולמי גאולה בפתח תקווה, בנוכחות כל חבריהם ובני המשפחות המאושרים.
ביולי 1981 נולדה הבת הבכורה אוסנת, בשנת 1982, כשנה אחרי לידת ביתה הבכורה אוסנת פרשה דורית מעבודתה ב י.א. מיטווך ובניו ועברה לתפקיד חייה כאמא לילדיה.
כשנה לאחר מכן, בדצמבר 1983, נולד רון, בנה האמצעי, וב1986, בינואר, נולד הבן הצעיר ליאור.
במרוצת השנים הייתה דורית אם לתפארת לילדיה, פעילה בועדי הורים, עורכת מסיבות יום הולדת, אופה עוגות ועוד המון דברים, במסגרת חיי המשפחה, דורית אהבה לצאת עם המשפחה לטיולים כשהילדים היו צעירים אך לא הזניחה את חברתה הותיקה אורית, איתה ועם משפחתה בילתה חגים רבים, כולל מסורת ותיקת שנים של חגיגת יום עצמאות משותפת עם המשפחה המורחבת והחברים, מדורות ל"ג בעומר חגיגיות ומגוון אירועים אחרים, בתחילה בבית הוריה ברחוב באברבנאל ובשלב מאוחר יותר על גג ביתה ברחוב מוסטובוי נח בפתח תקווה, שם מתגוררת משפחתה עד היום.
כאשר הילדים גדלו, ובריאותה של דורית לא הייתה כבעבר, העבירה דורית את רוב זמנה בביתה עם משפחתה, בשנת 2005 שכלה דורית את אמה אל-תוגה שנפטרה ממחלה, וכעבור שנתיים, בשנת 2007 נפטר גם אביה מתי, שאהבה כל כך, בספטמבר 2013, חלתה דורית ואושפזה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, אשפוז שהתארך בגלל סיבוכים בבית החולים.
ב1 לינואר 2014, הלכה דורית לעולמה. דורית השאירה אחריה בעל ו3 ילדים בוגרים, יהי זכרה ברוך.
